החלטה בתיק ת"א 001057/04

1.         זוהי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים שאירעה לתובעת ביום 22.2.2003, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

ביום 15.11.2004 מונו על ידי בית המשפט המומחים הרפואיים כדלקמן:

א.                 בתחום הנוירולוגיה מונה דר' רפפורט מבי"ח איכילוב.

ב.                  בתחום האורתופדיה מונה פרופ' אוטרימסקי מבי"ח איכילוב.

בבקשה שבפני מבקשות הנתבעות להורות למומחים שמונו להשיב לתובעת את המסמכים שצורפו על ידי ב"כ התובעת מן הטעם כי מסמכים אלה אסורים להמצאה למומחה הממונה מטעם בית המשפט על פי האמור בתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 (להלן: "תקנות המומחים). ואלו המסמכים:

א.         שני מסמכים מיום 14.10.03 החתומים על ידי הגב' ענת ישראל מהמחלקה לשיקום נוירולוגי בבי"ח תל השומר.

ב.         מסמך מיום 13.10.03 חתום על ידי הגב' שירי אסייג, מרפאה בעיסוק מבי"ח תל השומר.

ג.                   מסמך מיום 13.10.03 חתום על ידי הגב' רחל לאופר, עו"ס, ואשר ממוען לב"כ התובעת.

ד.                  מסמך מיום 9.10.03 - טופס הזמנה לציוד שיקומי.

ה.                  מסמכי הצעות מחיר ומפרטי הזמנות לציוד שיקומי.

ו.                    מסמכים מיום 29.9.03, 30.9.03 ו - 1.10.03 חתומים על ידי גב' רחל לאופר, עו"ס, וממוענים לעו"ד חרל"פ ומתייחסים למפרטים והצעות מחיר לציוד שיקומי לתובעת, סיכום ביניים והמלצה להמשך טיפול באשפוז יום של התובעת וסיכום הערכה תפקודית של התובעת .

ז.                   מסמך המלצה לרכישת רכב, חתום על ידי גב' שירי אסייג, מרפאה בעיסוק מהמחלקה לשיקום נוירולוגי בבי"ח תל השומר.

ח.                  מסמך מיום 12.8.04 חתום על ידי דר' שויקה משה, רופא משפחה, המתייחס לדלקות בדרכי השתן והטיפול שניתן בגינן.

ט.                 מסמך מיום 17.8.04 חתום על ידי דר' א. קנטור, המתייחס לסיבה לדלקות בדרכי השתן והצורך בערכות צינתור עצמי.

2.         המצאת מסמכים למומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפיצויים הוסדרה בתקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 שזו לשונה:

"8(א). תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

אם כן, הכלל הוא כי המסמכים אותם ניתן להמציא למומחה רפואי שהתמנה לצורך בדיקת התובע הינם מסמכים בקשר לטיפול הרפואי והבדיקות שנערכו לצורך אותו טיפול. על המסמכים המוגשים להיות נוגעים ישירות לעניין שבמחלוקת, ואסור שיהוו חוות דעת רפואית.

מטרת הסייגים הקבועים בתקנה היא לאפשר למומחה הרפואי שמונה להתרשם בעצמו באופן אובייקטיבי, ממצבו של התובע ביום הבדיקה, תוך שהמומחה רשאי לעיין בתיקו הרפואי של התובע ובמסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע מיום התאונה, זאת להבדיל מחוות דעת שנערכה וניתנה על ידי רופא אחר שלא מונה ע"י ביהמ"ש ואשר התבקש לקבוע את מצבו של התובע, והסיק מסקנות שאינן בגדר מידע ראשוני. על המומחה שמונה מטעם בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולהתרשם בעצמו ממצבו של התובע על מנת לגבש חוות דעת עצמאית ואובייקטיבית, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו.

כאשר בוחנים האם מסמכים מותרים בהגשה למומחה, יש לבדוק האם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, ולצורך הטיפול בתובע. יש לבחון האם המסמך משקף המשכיות של הטיפול הרפואי והאם יש באבחנות ובהערכות שבמסמך כדי לסייע למומחה באופן אובייקטיבי לגבש עמדתו או שמא יש במסמכים כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו (יפים לעניין זה הדברים האמורים בבר"ע 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529).